הנסיכה על העדשה חלק א', או: עץ נופל ביער

ממש ממש השבוע יצא אלבום הבכורה רב הציפיות של עינב ג'קסון כהן.

את עינב הכרתי עוד כשהיו לה רק שני שמות, מתישהו לפני כמעט שבע שנים כשהיא הייתה חלק ממשפחת במה חדשה, אז- טרום המייספייס בנדקאמפ פייסבוק וכו', הבמה הכי גדולה וחופשית ברשת ליצירה ישראלית.

השיר הראשון שלה שאי פעם שמעתי היה 'תינוק' (שגם הועלה להורדה בעמוד שלה), וכבר אז היה לי ברור שלא יהיה לי לאן לברוח ממנה. שהיא נכנסה עמוק עמוק, וכנראה לעולם לא תצא. כל כך אהבתי אותו שהכנסתי אותו למיקסטייפ שהכנתי לחבר יחד עם רצועה מהאי.פי של עמית ארז, לצד פיונה אפל, אליוט סמית, מ.וורד ועוד מוזיקאים רבי חסד בעיניי. עד היום זה השיר של עינב שאני הכי אוהבת. אחר כך היא גם התחילה להופיע עם מעיין הירשביין והפסנתרים עם 'קרבות ראווה', ולאט לאט יצאה מבמה חדשה אל במות חדשות, הופיעה הרבה, הקימה אתר, הוציאה אי.פי/דמו, שחררה חומרים לרשת, צברה אוהבים, ועכשיו סוף סוף נולד אלבום הבכורה.

אני אוהבת את הקול של עינב, אני גם חושבת שהיא ממש יפה. אני יודעת שזה נראה לא קשור, אבל אני מיד אסביר ואתם תבינו. עינב ג'קסון כהן היא מסוג המוזיקאים שמתמסרים לחלוטין לכלי בו הם מנגנים. אם זו פיונה, רג'ינה, טורי, רופוס, שלומי, אביתר או רות דולורס, יש משהו מאוד סימביוזי ועמוק במערכת היחסים של המבצע והפסנתר. תמיד חשבתי (אולי מתוקף נגינה בקונסרבטוריון כמעט עשור מחיי) שהפסנתר הוא מלך החיות של כלי הנגינה. הוא הגדול, השופע והמרשים מכולם -לפחות בעיניי, ואיכשהו הוא תמיד מולך באשר הוא נוכח, ואחד הדברים הכי יפים בעיניי בעולם הוא מוזיקאי שמתמסר לחלוטין לפסנתר. שנכנע למוזיקה. ובגלל זה עינב יפהפיה בעיניי, בגלל שכשהיא מנגנת שום דבר אחר לא קיים. היא נעלמת בתוך הצלילים שנוטפים מבין אצבעותיה כשהן נוגעות בקלידים, היא מאבדת את עצמה. כתבתי כך גם על רות דולורס וייס, שגם לה הפסנתר הוא בית. איכשהו הגוף נע כולו בעדינות מדויקת עם הפסנתר, השרירים כולם מתוחים ומכוונים כמו מיתריו. יש משהו כל כך מקסים בזה וכל כך מכשף, כשצופים בתהליך הזה מתרחש. באדם שהופך להיות אחד עם קופסת עץ מרהיבה שכזאת, בחיבור הזה ובאהבה הזאת, שהיא כל כך כנה, וכל כך אינה תלויה בדבר. בנשימות שהופכות לאחידות עם המקצב, בפעימות הלב שהופכות לאחידות עם הצלילים. יש משהו מרהיב ומרגש ביכולת שלנו כיצורים נושמים, לפתח מערכת יחסים עמוקה ואמיתית עם תיבות נגינה.

(לזכר הפסנתרון הקטן ז"ל)

אם אוכל להגדיר באיזשהי צורה את המוזיקה של עינב, אגיד שהיא מציירת את ליבה עם פסנתר. היא מנגנת את הבלבול, חוסר הבטחון, אי הוודאות, כאבי הגדילה. כותבת את הנסיון המתמשך לתפוס את האני שלה, את מי היא, מה היא, למה היא, כרגע ועכשיו. נקודת המבט שלה היא אישית, פנימית וחשופה. היא לא מפחדת להוציא החוצה את כל המילים הדוקרות, המצלקות, ולעטוף אותן יפה יפה בנייר צלופן ולהגיש לנו. היופי שבעינב הוא היכולת שלה לתלוש ולקרוע את הלב המדמם שלה מבית החזה, להניח אותו על צלחת מבריקה ונקייה ולשאול אותנו מה נשתה עם זה. היא לא מפחדת מהכאב, היא מאמצת אותו. היא לוקחת את השבר שבה ונותנת לפסנתר לאחות אותו בעדינות מופתית, לאצבעות שלה ללטף את הפצעים המגלידים, לקול שלה להקהות את הלהבים שבמילים. עינב היא מסוג המוזיקאים שיכולים לשבור לך את הלב, כי הם ברי התאהבות עמוקה וחסרת פשרות.

לא כוחות:

האלבום נפתח עם 'ניתוח לב פתוח', ולא רק במטאפורת השיר. עינב מזמינה אותנו אל העולם הפנימי שלה ברגישות ובפתיחות מפתיעה, מספרת לנו מי היא הייתה ומי היא רוצה להיות. כמעט נדמה שאנחנו אלה שהיא מבקשת מהם לעשות לה סדר בעולם הצנוע שלה, להביט בה פנימה, במאוויים שלה, בחוסר הבטחון, בחלומות, ויש לי חשק אמיתי לרצות אותה כמו שהיא מדמיינת, ולא כמו שהיא מפחדת. ואז מגיע 'אירופה'. ובו יש ניחוח של לונדון ואוויר כמו בברלין, והאופק בו נפתח והמנגינה גורמת לנו להרגיש שאנחנו נעים על עננים ומביטים מלמעלה על הגשם מרטיב את הרחוב, ואז נזכרים כמה לא יציבים העננים האלה, ועלולים להתמסמס תחתינו בכל רגע. החששות האלה מתממשים כשפתאום בא 'כמו אושר' ולוקח אותנו לנפילה חופשית על גלי כינורות וזה מפחיד ומהפנט כשעינב פשוט משחררת אותנו אל המערבולת המרהיבה הזאת. ב'חרב סוכות', אמיתות הופכות לחרב בגרון אבל אם יש משהו שעינב יודעת לעשות זה לזקק את כל החרבות החדות האלה לקלידים מלטפים. היא ממשיכה לערסל אותנו עם 'חולשה לאישה' היפהפה, תוך כדי שהיא נותנת לנו להביט לה אל הלב היתום שלה שהופך ללוחם מותש המגן על מלכתו ב'לא כוחות'. זה באמת לא כוחות. המנגינה סוחפת אותנו כמו אוקיינוס מלוח אל המילים האלה הנעוצות כמו סלעים חדים בעומקו ואנחנו מוצאים את עצמנו כמעט מרפים מהנסיון להנצל ונותנים לפסנתר לסחרר אותנו עמוק אל הקרקעית. ב'קור כלבים' אנחנו כבר רחוקים מחופים מוכרים ותחושת הניכור גוברת כשעינב מספרת לנו על לבבות מאובנים בעוד כלי המיתר והקלידים הקפואים האלה מותחים את כל השרירים עד דק. אין ספק שרצועת השירים במרכז האלבום היא צמרמורת מרתקת ומתמשכת שמתחילה עם 'כמו אושר' ונחתמת עם 'להעיר את החיה', שמביא אותנו כבר אל קרקעית האוקיינוס מפוחדים ובודדים, ועינב יודעת שזה הזמן להאחז בכל מה שמוכר וברור כדי להשאר ביחד, גם אם זה אומר לוותר על האמת.

(צילום: מאי צבן)

פתאום 'קרבות ראווה' שולף אותנו החוצה מכל המסע הזה ישר אל דרום תל אביב, מנער לנו את כל המים מהגוף ולוקח אותנו אל מרוצי אגו ממכרים שהופכים לריקוד צבעוני בלילות אפופי האלכוהול של עיר האספלט האפורה. אחרי כל משחקי הראווה מגיע 'שיר הרס' עם המנגינה הכי כיפית ואביבית באלבום, הפסנתר מדלג לאורכו ועינב שוברת לנו את הלב בכזאת פרחוניות שזה כמעט כאילו היא משקרת לנו בפרצוף, כשבעצם היא פשוט שופכת קצת סירופ שוקולד על הפצעים הפתוחים. רק כדי שלא יכאב, רק כדי לסכם באושר. והאושר ניכר ב'תינוק' שמגיע מיד אחר כך. איך יפה לה, לעינב, התמימות הילדותית הזאת שממלאה את הפסנתר בחלומות צמריריים בריח תות, עד שברונם. '27' ממשיך את השבר הנוראי הזה, את הכנות המופלאה והחיטוט בפצעים, ואני רק חושבת על כך שכולנו עדים לה, ושהאלבום הזה מנציח את כל מה שהיא מפחדת ממנו, ומקווה לו, ומבולבלת בגללו, הוא מנציח את כל הרגעים והמחשבות חסרי העדות האלה, ואולי יום אחד היא תהיה האישה שתדע לענות עליהן. וזה מסוג הדברים שגורמים לי להאמין במוזיקה. והנה מגיע לו משום מקום השיר שחותם את אלבום המסע החשוף הזה שגם על שמו הוא קרוי: 'עץ נופל ביער'. ופה הפסנתר שר אלינו יחד איתה על בעצם כל הדברים שיוצרים את האלבום הזה, על המסע, על העצב, על הרצון להבין אותו, על הבדידות שבתהליך ההכרה, על הדרך והחשיבות שבה. רק ראוי לשיר החותם את האלבום. עץ נופל ביער, ואנחנו זוכים לשמוע אותו.

שיר הרס והקליפ היפהפה שלו:

ב15 למרץ בתמונע יתקיים מופע ההשקה ל'עץ נופל ביער'. בואו תראו את הקסם קורה על במה. מקסימום תתאהבו.

_____

בקרוב יפורסם החלק השני שהוא כולו ראיון עם עינב, ועד אז ניתן טעימה קטנטונת: אני מאוד אוהבת את התכנית של ערוץ 8 'סטודיו למשחק' ותמיד חשבתי מה יענו מוזיקאים שאני אוהבת על השאלון שנשאל בסוף התכנית. אלה היו תשובותיה של עינב:

מה המילה האהובה עלייך? 'שגעון'

מה המילה השנואה עלייך? 'אני שונאת שאומרים יאלֵה, או שקוראים לבנות בננות'

מה מדליק אותך מבחינה יצירתית רוחנית או רגשית? 'רעב מכל סוג'

מה דוחה אותך? 'סיגריות. בענק, יותר מכל דבר אחר באנושות'

מה הקללה האהובה עלייך? 'פאק'

מה הצליל האהוב עלייך? 'אקורד רה במול מייג'ור 7'

מה הצליל השנוא עלייך? 'אני לא יכולה לשמוע צעקות, התלהמות'

באיזה מקצוע היית עוסקת אם לא היית מוזיקאית? 'יש לי חיבה עזה עזה לעיצוב גרפי'

באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? 'לא נראה לי שהייתי יכולה לעבוד בעבודה של 9-5, או למלצר'

אם גן עדן קיים מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך כשתכנסי בשערי שמיים? 'יש פסנתר'

______

האי.פי אנדר קונסטרקשן להורדהאתר.

סופ"ש מדהים שיהיה!

עלמא

מודעות פרסומת

10 תגובות ל-“הנסיכה על העדשה חלק א', או: עץ נופל ביער

  1. כתוב מקסים.אשמח לארח את הפוסט הזה בשיר הבוקר שאצלי:)

  2. פינגבק: Tweets that mention הנסיכה על העדשה חלק א’, או: עץ נופל ביער « 15% חירשות -- Topsy.com

  3. פינגבק: עץ נופל ביער – באוויר « עינב ג'קסון כהן

  4. "…אם גן עדן קיים מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך כשתכנסי בשערי שמיים? 'יש פסנתר'…" – הילדה גאון !

  5. עלמא ועינב [ע ע ] שתיכן הכי מקסימות ומרגשות שיש.
    תודה על הראיון הזה.
    ובהצלחה לך עינב.
    יואב ב"י.

  6. אלון חמודות

    היי במקרה ראיתי בפוסט קודם שאת מחכה לאלבום החדש של דה סטרוקס.. אז קודם כל שתדעי שהוא הודלף כבר לרשת לפני כמה ימים אז הינה לינק להורדה:
    http://newalbumreleases.net/34592/the-strokes-angles-2011/

    צריך להאזין לו כמה פעמיים כדי להתחבר לעניין. אבל בסופו של דבר אלבום מוצלח מאוד ! תהני !

    ואם זה לא מספיק סטרוקס בשבילך (לי ממש לא), בשבת ה26.3 אני עושה ספיישל מיוחד בגלי צה"ל לכבוד יציאת האלבום את מוזמנת להאזין

    • אלון תודה רבה!
      לא הספקתי להאזין לך, אבל הקשבתי לאלבום. אני לא יודעת עדיין מה דעתי המדויקת עליו אבל זה הולך לכיוון טוב, אין מה לעשות נגד ג'וליאן.

  7. פינגבק: הנסיכה על העדשה חלק ב’, או: ניתוח לב פתוח | 15% חירשות

  8. פינגבק: ככה זה מרגיש « עינב ג'קסון כהן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s