שהכוח ייהא עמך

אז חזרתי מברלין לגלות כמה הופעות נהדרות הפסדתי בארץ, וכמה זה מבאס שאי אפשר לדבר על אנשים מאחורי הגב מול הפנים שלהם כי הם יבינו כל מילה.

רשמיי מפסטיבל רוק אים פארק השנה יגיעו יותר מאוחר, ורגע אחד לפני שנחזור לשגרה, הנה משהו קטן ומתוק לקראת שבת:

אני חושבת שפעם ראשונה שראיתי את צביקה פורס הייתה בהופעה של הרכב אחר. אני כבר לא זוכרת אבל הוא התארח לשיר או שניים ואני תהיתי לי מי זה הילד היפה והמבויש הזה שמעולם לא שמעתי עליו, ואיפה אני מוצאת חומרים שלו.

זה לקח קצת זמן, אבל לאט לאט השם שלו נגלה לי בכל מיני מקומות יותר ויותר- והבנתי שהוא פה להשאר, וטוב שכך.

כמו שאתם יודעים כבר, פסנתר מפיל אותי לרצפה, במיוחד כשהוא מרקד מבין ידיו של נער קוסם כמו צביקה. איזה כיף זה הקול הנהדר-בעל-מבטא-אירופאי-משהו, מדויק ונקי-מחוספס לפרקים, קצת מזכיר את רג'ינה ספקטור במשחקי השירה והקלידים.

משהו בו למראית עין תמים וילדותי, אבל יודעים ברגע הראשון שמקשיבים לו שמסתתרת שם תהום מופלאה

יש משהו מקסים ומפתה ביוצרים צנועים ונשמרים כאלה שמתערטלים בציבור ולרגע אחד קצר אפשר לראות אותם פנימה, כנות מחרידה ומרתקת. צביקה פורס הוא מסוג היוצרים הדייקנים והברורים: כמעט כמו רקדן בלט- הפוינט חייב להיות מושלם, הגב זקוף, אבל מתחת לכל השאיפה למצוינות הזאת עדיין מסתתרים צללים וחדרים חשוכים. וזה כל כך יפה.

איזה כיף לחזור לארץ ולזכור שיש לנו דברים כאלה. אני מחכה בקוצר רוח לצאת אלבום הבכורה ובנימה זו אני מרשה לעצמי לקרוא קריאה קטנה לצביקה: לשירים כאלה מגיע פסנתר אמיתי בהופעה.

יש הופעת צהריים מחר באוזן בר, בואו, יהיה קברטי ויפה.

הורדה חינמית של האי.פי הראשון של צביקה, מייספייס, ערוץ יוטיוב

___

וכמובן כמובן בשבת אל תפסידו את פסטיבל שוליים רחבים השני, יהיה כל כך נהדר שבא לי לבכות.

(חזרתי רגשי מחו"ל הא?)

שבוע הבא חוזרים לשגרה! הידד.

נתראה

עלמא