והנה אנחנו מתחילים סדרה חדשה ומרגשת של ראיונות קצרים ואישיים לכבוד יום ההולדת ה25 לחנות האוזן השלישית בתל אביב שקרב ובא בצעדי ענק.
במסגרת הראיונות, כמה מן המוזיקאים שיופיעו באירוע משתפים את חווייותיהם וזכרונותיהם האישיים וגם הפחות אישיים לגבי חלקה של האוזן השלישית בחייהם. מסתבר שיש הרבה סיפורים על האוזן, וכמה מתוכם הם לא פחות מאוצר היסטורי (לפחות בעיניי). בכל פרק ישתתף מוזיקאי אחר, ושני כרטיסים לאירוע יוגרלו לאורך כל הסדרה. ההגרלה נגמרה. (נתראה שם בכל זאת?)
פרק ראשון, מתחילים. נאג' חמאדי הם חבורת עיתונאים שיודעים גם לנגן מוזיקה ולא רק לשבת בתחתונים מאחורי השולחן (דסק, אם להיות מקצועית) או בפיג'מה מול המקלדת. לא רק זה, הם עושים אותה בשנינות רבה ושעשוע שנוגע כמעט בגיחוך. אולי את כל האיפוק שהם נדרשים לאמץ כעוסקים בתחום התקשורת הם מרשים לעצמם להוציא במוזיקה שלהם, אבל אין ספק שהם עושים זאת היטב.
דרור פויר, סולן הלהקה:
מהי האוזן השלישית בעיניך? מה היא מסמלת? או איזה מקום היא תופסת בתרבות לדעתך?
"האוזן השלישית בעיני היא חלק מהותי ממשולש של חנויות מוזיקה איכותית שכל מי שגדל – כמוני, בעוונותיי – בימים שלפני הרשת ונאלץ לסמוך על חוות דעתם ואדיבותם (או במקרה של האוזן חוסר אדיבותם) של מוכרים בחנויות תקליטים: האוזן, החור בשחור ובית התקליט. שם עברתי את השיעורים הראשונים שלי במוזיקה. בחור בשחור שמעתי בפעם הראשונה את הדורז, בבית התקליט למדו אותי על ג'וי דיוויזן ובאוהאוס, באוזן חשפו בפני דווקא מוזיקה ישראלית אלטרנטיבית, כמו נושאי המגבעת ודורלקס סדלקס. כמובן שלא רק."
–
ספר על אלבום משמעותי שקנית שם, האם אי פעם הייתה המלצה של הזבנים שהייתה משמעותית?
"היו הרבה. מלבד מה שאמרתי בסעיף הקודם, אני זוכר שהמליצו לי על ניק קייב והבאד סידז, שהפכו לי את הראש."
–
חוויה או זכרון חיובי או שלילי מהחנות?
"כשהאוזן עוד הייתה בשנקין הייתי הולך המון לערבי הרוק שהיה מארגן שאול גרוסברג, שהיה מראה קטעים נדירים מהופעות, בוטלגים וראיונות. אני זוכר בעיקר כמה ערבים על הדורז שיצאתי מהם בוכה, ממש כך. הייתה שם גם מלצרית אחת שקראו לה אסיה שכולנו היינו מאוהבים בה נואשות."
_
* נאג' חמאדי יפתחו ביום שישי ה23 לחודש את מרתון הצהריים באוזןבר!
–
ואל תשכחו: לונג וויקנד זה בעצם חמשוש.
–