תגית: יערות מנשה

ממזרים חסרי כבוד

יותר מדי להקות ויותר מדי מוזיקה מטביעה אותי בזמן האחרון, ואני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים עייפה ועצלה מכדי לשבת מול המסך ולכתוב את מה שאני חושבת על כל המוזיקה הנהדרת הזאת. זה קשה, להיות אדם אחד עם זוג אזניים וכל כך הרבה שפע. אבל מדי פעם אני מתעשתת ומחליטה שהנה- מזה אני לא יכולה להתעלם יותר, והגיע הזמן להושיב רגע בשקט את הטוסיק הזה על הכסא ולטבוע שעתיים בכתיבה.

הייתי השנה בפסטיבל יערות מנשה בפעם השנייה שלי, כשאני באה עם ידע מקדים כבר מהבית. את רוב הלהקות הכרתי, וידעתי כבר פחות או יותר מה אני רוצה לראות. אני מניחה שיש הרבה אנשים שהגיעו לפסטיבל עם ראש פתוח לגבי לאן שהאזניים שלהם ייקחו אותם באותו הרגע, ובדרך גילו דברים מפתיעים ומרגשים. אז חשבתי לי, למה לא להקדיש כמה שורות למוזיקה חדשה שאולי שמעתם או לא שמעתם בפסטיבל (ואולי סתם כי זה תירוץ מעולה להזכיר כמה מדהים פועלו של הפסטיבל- למרות שכולם כבר כתבו עליו, ולכתוב על כמה להקות שוליים שעושות מוזיקה מדהימה) שבהחלט שווה להקדיש לה רגע גם אחרי שקסם היערות התפוגג?

את I Was A Bastard ראיתי לפני כמה זמן בקונטיינר. אין ספק שלשמוע אותם בהקלטה עושה עוול לאנרגיות המדהימות שיש להרכב הזה. הם צמחו מאותו כר בו צמחו Tiny Fingers, הBootsman ו2013, והוכחה יותר טובה היא שהם פשוט עושים מוזיקה מעולה. כמו חבריהם הצפוניים (מה לעזאזל קורה שם?) גם הם חוטאים בגלים אלקטרוניים שמשתלטים על המוח, בגיטרות יללניות וברוקנרול כועס. לכו בדחוף לראות הופעה שלהם (הזדמנות קרובה היא היום!! בשמאן גרוב פסטיבל שמארגנים הריאליטי ריהאב סנטר).

לאי.פי. הבכורה ניתן להאזין (ולהוריד חינמית) בבנדקאמפ.

את Flora לא הספקתי לראות ביערות מנשה, אבל ראיתי אותה פעמיים לפני זה בתמונע ובאוזןבר. מה גם שטחנתי כל דבר אפשרי שהיא העלתה לרשת וזו הזדמנות מצוינת לכתוב עליה. לירון משולם היא בחורה צנומה ומלאת חן שמנגנת על קלידים ועל הלב של המאזין, פופ חלומי ויפהפה. אין שום דבר בינוני או מתייפייף במוזיקה שלה- מלאת עומק ומילים בעלות משקל היא מגישה לנו ברוך ועוטפת בקול היציב הזה שלה.

לאלבום הבכורה ניתן להאזין (ולפרגן כלכלית) בבנדקאמפ.

את Kriminal Project ראיתי לפני שנה לדקה וחצי בערך בלבונטין. הכיר לי אותם חבר שהתעקש שאל לי להפסיד שוב הופעה שלהם אם מזדמנת לי אחת כזאת, ויהי מה. אז ביערות מנשה נדנדתי קשות לחברים לבוא לראות את האירוע המכונן. ואכן, הוא צדק. איזה מוזיקה נהדרת עושה החבורה הזאת- עצובה ושמחה גם יחד בלי חרטות ובלי פשרות. חגיגה רוסית-צוענית עם כבוד לשפה (ולרגע חשבתי על סבתי שהייתה כל כך נהנית מהם), ובעיקר כבוד לתרבות הרוסית. כמה אמיתי וכמה יפה, הלב שלי רקד מבפנים.

לאי.פי ניתן להאזין בסאונדקלאוד.

את Sun Tailor רציתי לראות בהופעה כבר הרבה זמן, בוודאי אחרי ששמעתי את האלבום ולבי יצא אליו אבל לא הזדמן לי. בפסטיבל הספקתי לראות מחצית הופעה וכמה נהדר זה היה. בחור וגיטרה וקול עדין עדין. ישובים על הקרקע ועינינו נישאות אליו, ארנון נאור ליטף את כולנו בחמלה ועשה שהכל יהיה בסדר, לקח אותנו לרגע למקום שקט בו הלב הפועם לא מהסס להתאהב ללא בושה. רגעים של נחת צרופה.

לאלבום ניתן להאזין (ולפרגן כלכלית) בבנדקאמפ.

את לטאות הענק מכוכב הניבירו לא יצא לי לראות עדיין. חפרתי את הבנדקאמפ שלהם עד כלות וכל כך התרגשתי שראיתי שצפויה להם הופעה בפסטיבל, אבל לא הספקתי כיוון שהם הופיעו ב3 בלילה ואחרי תומר יוסף אני התמוטטתי לחלוטין לשינה מעורפלת למדי (חנונית אני, זה נכון). אבל הו בוי, כמה שאני רוצה לראות את הדבר הזה מתרחש על במה. אם טירוף היה מוזיקה (ויש אומרים שזה כך) הלטאות היו הטריפ הכי מפגר ועצבני שיכולתם להכנס לתוכו.

לאלבום ניתן להאזין (ולהוריד חינמית) בבנדקאמפ.

חייבת לציין גם את אבי עדאקי שהרג מצחוק, דניאלה ספקטור החלומית, סיסטם עאלי שהקפיצו את הקהל, ורוצי בובה שנתנו אחלה שואו והיו מבין להקות הרוק הצעירות היחידות בפסטיבל (מה נסגר עם זה? תוסיפו קצת רוק שנה הבאה מה יש?). וכמובן אלקטריק זו להטוטני הגיטרות, דראנק מאשין שדפקו הופעה רוצחת, ומיכל לוטן המשכרת והמקסימה שכבר כתבתי עליהם בעבר.

ותומר יוסף. ברור.

מאחורי היער

הנה נגמר לו פסטיבל יערות מנשה השלישי ושבנו לביתנו עייפים, רצוצים, ומלאי נחת. הרבה נחת. אז לכבוד החזרה הביתה, ולכבוד היופי שהצטבר באוזניים ובעיניים, יותם ארד (חבר טוב עם מצלמה וחיוך הורס) ואני החלטנו להמעיט במילים, להכביר בתמונות, ולנסות להעביר קצת מהנחת הזאת לכאן. ככה, לשים אותה בקפסולת זמן עד שנה הבאה.

___

וכדי לפתוח כמו שצריך, חייבים שיר. דווקא יאיר יונה (שאני מאוהבת בו עמוקות) לא צולם, אבל אחד השירים (החדשים) שהוא ניגן בבוקר היום השני לא הפסיק מאז להתנגן לי בראש. וכן, לשמחתינו הוא יהיה באלבום הקרב ובא.

(מאוד מומלץ ללחוץ פליי ולהמשיך אל התמונות)

_

_

נצא לטיול ביער?

פרצופים תמהים בכניסה למתחם ההופעות

___

_

שערי איצטרובל מלכותיים עוטפים את השבילים. אין כמו יצירה מתוך הטבע

___

_

עלמה מאיימת לפטר את כל הלהקה כל שיר שני. אבל שרה בכל זאת את שיר אהבה אינדיאני

___

_

אימפריית האיש הנא כשמה כן היא, שירה גסה ומבעבעת שחודרת למחזור הדם. נהדרים

___

_

הכוכבת האמיתית של הפסטיבל

___

_

דנה פורטת על מיתרי הלב עם השירה הדקה והחיוכים הכנים שלה

___

_

החצוצרן הכי עסוק בשטח, ספי ציזלינג. אני הרוסה על האיש הזה

___

_

גלעד אברו המוכשר עד כאב כמעט גונב לדנה את ההצגה

___

_

מה יש להגיד על זה בכלל? מתוק

___

_

יהוא מכשף את הקהל. לבנאדם יש כריזמה משתפכת של איצטדיון שלם

___

_

מרגשת בטירוף, מתוקה כמו סוכריה. יעל שובה לצלם שלנו את הלב

___

_

גלעד בנאומים חוצבי להבות. הרבה חושבים שהוא מברבר. אני אומרת לכם: הבנאדם גאון

___

_

ועוד אחת של הג'ירפות, ערימות אלכוהול ומכונות עשן זה הדבר

___

_

קרולינה והקול הבלתי נגמר שלה. מלכת הגרוב הישראלי, ללא עוררין בנושא

___

_

איך יפה לעוזי

___

_

טייני פינגרז מפרקים את הקהל. הם טובים שזה אי אפשר לתאר. אימאלה

___

_

תערוכות, סדנאות, והרבה יצירה. אמנות להמונים, איזה כיף זה

___

_

אומללה בהופעה מעולה כהרגלם. הקהל נהנה בטירוף, אפילו התארחה בובת המין הידועה

___

_

ואם למישהו הייתה תהייה בנושא הזה, אז התשובה היא: לא, אין על חולצות פסים

___

_

שירלי ואיתמר נהדרים על הבמה ביחד. חבל שאיתמר התארח לזמן כל כך קצר

___

_

הוא כל כך יפה, שהייתי חייבת לו עוד תמונה

___

_

עבודה של יומיים, לוח עץ וספריי צבע. אחד הדברים המרתקים לראות אדם יוצר. ועוד איזו יצירה

___

_

פוטוטקסיס שולטים. לא היה אדם כלב או ציפור שלא התהפנטו. יעל פלדינגר את המלכה שלי

___

_

נטע כהן שני על הצ'לו. נגינה מושלמת, הרכב עם אנרגיות נהדרות

___

_

היחפן האהוב עליי בעולם. עוזי והנעליים: 0-1

___

_

וכמובן אם למישהו היה ספק בעניין, גם בפסטיבל הזה בכלל מדובר בעוזי מארח. האיש מדהים

___

_

שחם אוחנה מתפרע על הגיטרה, בחור מוכשר בעל נוכחות מרשימה. הסוד הוא בתלתלים

___

_

פסטיבל שמאגד בתוכו את כולם, מזקן עד צעיר עד חיית מחמד. אין, התמונה הזאת מסכמת הכל

___

על הצילומים הנהדרים: יותם ארד.

על ההשתפכויות המוגזמות: עלמא אליוט הופמן.

___

היו כמובן הרבה יותר הופעות מוזיקה, מחול ותאטרון מהמתועד מעלה, אבל לא מספיק זמן. סליחתנו עם שאר ההרכבים שפספסנו (ורצינו, באמת שרצינו), אין מה להגיד מלבד להודות שההפסד הוא כולו שלנו. תודה למוזיקאים ולעוסקים במלאכה, זו הייתה חוויה מרגשת ומיוחדת, הרבה אנשים טובים, מוזיקה טובה, וכל העצים האלה. כיף גדול.

כבר עלו כמה קטעי וידאו (שאין ספק, מחווירים לעומת להיות שם) לכל המעוניין, ליקטתי לכם מעט מהם, אבל חיפוש מעמיק יותר ביוטיוב או בוימאו ישיג בוודאי תוצאות נוספות: רוקפור, קיצו, ג'ירפות, בני המוריה, אומללה, אינגה דינגו, פוטוטקסיס, ואפילו חצי שעה של זבולון דאב סיסטם.

יש לציין כי יותם צלמינו האמיץ פנוי להובלה (גם במובן המקצועי). לפליקר של יותם -בו יש עוד תמונות מהפסטיבל והרבה תמונות יפות אחרות, לפרופיל פייסבוק שלו.

___

ותודה לבחור מקסים בשם אורי, שעשה לי טוב בלב.

נתראה שנה הבאה?

עלמא