פרק אחרון בהחלט בסדרה החדשה והמרגשת של ראיונות קצרים ואישיים לכבוד יום ההולדת ה25 לחנות האוזן השלישית בתל אביב שקרב ובא בצעדי ענק (מחר מתחילים!!)
במסגרת הראיונות, כמה מן המוזיקאים שיופיעו באירוע משתפים את חווייותיהם וזכרונותיהם האישיים וגם הפחות אישיים לגבי חלקה של האוזן השלישית בחייהם. מסתבר שיש הרבה סיפורים על האוזן, וכמה מתוכם הם לא פחות מאוצר היסטורי (לפחות בעיניי). בכל פרק ישתתף מוזיקאי אחר, ושני כרטיסים לאירוע יוגרלו לאורך כל הסדרה. ההגרלה נגמרה!
הזוכים המאושרים בכרטיס הם תומר ונעמי, מזל טוב! נתראה ביום שישי באוזן.
רוקפור קיימים מאז שאני זוכרת את עצמי. בתחילת גיל ההתבגרות, רגע לפני שהפסקתי לשמוע מוזיקה ישראלית ונפלתי שדודה לרגלי קורט, הייתי שבויה בידיהם (ובידי רוק השוליים שצמח פה), ורגע אחרי שהתחלתי לגלות מחדש כמה מוזיקה נהדרת יש לנו, חזרתי לספוג אותם שוב. מתוך כל הראיונות, זהו הארוך והמעמיק ביותר. והאמת, התרגשתי מאוד.
איסר טננבאום, מתופף הלהקה:
מהי האוזן השלישית בעיניך, מה היא מסמלת ואיזה מקום היא תופסת בתרבות לדעתך?
"האוזן כגוף וכמכלול זה בית. בית לאומנים, להקות, מוזיקאים, במאים צעירים, ואלטרנטיבה למיינסטרים עבור צרכני אומנות ככלל, והמוזיקה והסרטים כפרט. יש שם טעם אישי עם נגישות פיזית ווירטואלית להמון חומרים מקשת של סגנונות וז׳אנרים שאני אוהב או רוצה לאהוב. צרכתי הרבה מהמוכרים שם רק בזכות דעתם האישית. ובכל פעם שהימרתי על הידע של מדעני המוזיקה המנוסים שם, אהבתי.
בית האוזן השלישית הוא גם לטעמי אחד המקומות היחידים מסוגו, בארץ ובעולם, ששם לעצמו לדגל תמיד להתעדכן ולהשתדרג על פי רוח הזמן והטכנולוגיה, תוך שהוא כל הזמן משאיר לעצמו ולנו מקום של כבוד לתקליט הויניל ולקלטת הווידאו.
השם האוזן השלישית מסמל בעיניי את החלק בגופנו שמקשיב ומאזין, האוזן השלישית שחסרה לנו. מישהו שיעזור לנו למקד את ההקשבה שלנו אל הדבר הנכון, האמיתי, המיוחד, החדש והנשכח, מתוך בליל הרעש סביבנו, רעש ששתי אוזניים בריאות יספיקו לנו, לעכל בקושי רב, רק אותו.
אני צריך את האוזן השלישית כדי לדעת מה קורה סביבי שלא שמעתי עליו. את האוזן אני צריך בשביל למצוא תמיד זיכרון וחומרים מהעבר למחשבה על העתיד."
-
ספר על אלבום משמעותי שקנית שם. האם אי פעם קיבלת המלצה משמעותית מאחד העובדים בחנות?
"פעמים רבות נכנסתי לחנות האוזן השלישית, ללא כל החלטה מבוססת מראש מה אני עומד לקנות. פשוט נכנסתי וביקשתי שימליצו לי על-עיוור. רני ׳הילד׳ הכיר לי את ההרכב הבועט UMPH, שבחיים לא הייתי יודע לקחת מבחירה. אורן ׳האח הגדול׳ הכיר לי את פלאפל אוונגרד האלמותיים והרבה פרוג נשכח, ׳דוד׳ ג׳וזה דחק בי מוזיקת עולם נדירה ואם-כלתום, ׳אבא׳ אלי נתן לי מREM ורובין היצ׳קוק, וברוך (׳האח הקטן׳ מרוקפור – כן, היו זמנים יפים כשעבד בחנות) שידרג לי את כל הביץ׳ בויז, הניל יאנגים והפליימינג ליפס למיניהם.
זכור לי במיוחד היום שבו מיהרתי לחנות האוזן עוד בימיה העליזים בשינקין, וביקשתי את כל אוסף הביטלס שהיה בחנות לקראת מופע קאברים שעמדנו להעלות בבארבי. כמעט כולם נמצאו על המדפים, חוץ משניים אולי נדירים יותר או מבוקשים פחות, אך מיד שלף צחי ׳המדען הראשי׳ עבורי את מחברת ההזמנות. ׳אין בחנות׳ היה אומר. ואם אין אז מזמינים. אהבתי.
אך אולי האלבום המשמעותי ביותר (עבורי) שקניתי באוזן היה האלבום של רוקפור הנושא את תמונת אבי המנוח, בשני עותקים עבור אימי."
-
חוויה או זכרון חיובי או שלילי מהחנות?
"בפעם הראשונה בה הגעתי לחנות האוזן השלישית בשינקין, הוזמנתי בעצם לסרט. הכניסה היתה אחורית לחנות, והשעה היתה ממש מאוחרת אני זוכר. אנשים הסתובבו בתוך החנות הקטנה וקנו תקליטים, אחרים ישבו על הבר בחוץ בחצר וצפו בסרט קצר שהוקרן על הקיר הלבן של הבניין מתוך מקרן סלילים. הייתי אז בן 17, והדייט שלי בת 18 כבר ידעה איפה דברים קורים בתל אביב. אני לא זוכר כבר את שם הסרט, אבל את האוזן של אז אני זוכר עד היום."
-
* רוקפור יופיעו בבארבי ביום שבת ה24 לחודש כמופע פותח לרובין היצ'קוק!
-
תודה לכל המשתתפים הנהדרים בסדרה, על הזמן והנכונות לכתוב (גם אם רק כמה מילים).
ואל תשכחו: לונג וויקנד זה בעצם חמשוש.
