חי בלולהפלוזה חלק א'

טוב אז מתחת לאפינו התרחש פסטיבל לולהפלוזה בפעם ה20 בשיקגו עם כמעט 300 אלף איש (העם דורש מוזיקה טובה מישהו?) וחגג ערימות של הופעות טובות, בירות, עירומים וגשם שוטף (אפילו דייב גרוהל נרטב). יוטיוב שידר את רוב ההופעות בלייב סטרימינג, ועשה חסד עם כל האומללים שלא זכו להגיע לשם (אני למשל).

ליינאפ שמונה את אם אמו של המיינסטרים וגם להקות שוליים נהדרות פנה לכל קהל אפשרי כמעט. חשבתי לי למה לא לאסוף כמה מהקטעים הטובים שהיו שם, בעיקר להקות חדשות שאולי לא הכרתם וחבל שכך. המיני-פרויקט הזה יהיה בשני חלקים: פשוט כי הייתה שם כל כך הרבה מוזיקה טובה. אז הכינו את האזניים, יש פה באמת קצת מכל דבר.

(וכן, אם שאלתם את עצמכם: הרשומה הזו מלאה באשמה על כך שעוד לא כתבתי על רוק אים פארק. זה יגיע! נשבעת)

הקילז (אליסון מוסהארט האמריקאית וג'יימי הינץ' הבריטי) נתנו הופעה מעולה כהרגלם. הנה קטע בו אליסון מחממת (תרתי משמע) את הקהל:

–

טו דור סינמה קלאב האירים הביאו הרבה קהל יחסית להופעת צהריים, הם עוד צריכים קצת להשתפשף כפרפורמרים אבל הם כל כך חמודים שכמעט כדאי שיישארו ככה:

–

פוסטר דה פיפול האמריקאים גם הם עוד קצת חלביים אבל מארק הסולן בהחלט מפצה עם כריזמה שמשתחררת איפשהו לקראת האמצע:

–

ג'יי רודי וולסטון והביזנס באו וכבשו את הלבבות כל הדרך מבולטימור. כנראה ההרכב עם הכי הרבה נשמה שהופיע בפסטיבל:

–

קייג' דה אלפנט האמריקאים ידועים בהופעות עם אנרגיה מטורפת, הרבה בזכות הסולן האדיר שלהם מאט שולץ. אני מעריצה שרופה ובעיניי הם בהחלט אחת מלהקות הרוק הצעירות הכי טובות שפועלות כיום:

–

פורטוגל דה מאן באים מאלסקה ועושים מוזיקה פסיכדלית מגניבה לאללה בניחוח של שלגים והרים. כדאי כדאי:

–

פיטס אנד דה טנטרמז מלוס אנג'לס אולי יותר מבוגרים אבל הם הרכב חדש יחסית שעושה אחלה סול גרוב. יש למה לחכות:

–

ולסיום, הקטע האחרון מההופעה של לוקאל נייטיבז מלוס אנג'לס שאהובים עליי מאוד, ואני אישית חושבת שהם מדהימים. בהופעה הנהדרת הזאת גיליתי גם כמה הם צנועים ומרגשים:

–

מקווה שגיריתי לכם קצת את בלוטות הטעם, יש עוד-

עוד יום יומיים יגיע חלק ב'! ווהוו

הזוכה המאושר בכרטיס זוגי להופעה של נוריה בתמונע ביום שני הוא אלון. מזל טוב! כל שאר החברים: תבואו בכל זאת? נתראה שם

עלמא